לידה שקטה

לתינוקות שאיבדתי יש שמות

לתינוקות שאיבדתי יש שמות. לכל אחת מהן יש שם פרטי שנבחר לה באהבה ותקוה. גם אם הן לא שמעו אותי קוראת להן מעולם, יש להן שם והוא קיים.


יש להן הורים, אחיות ומשפחה שחיכתה להן.

הן מעולם לא הגיעו הביתה לחדש שלהן אבל הוא חיכה להן יחד עם עוד הרבה תכניות וכוונות שלא התממשו,יחד עם הרבה תקוה לגדל אותן באהבה. הן מעולם לא הרגישו את מגע שפתי על עורן הרך, לא הביטו בעיני. לא ניתנה להן ההזדמנות לפגוש את האחיינים שחיכו להן כל כך. לחוש את הציפייה והאהבה הגדולה שחיכתה לעטוף אותן.


התינוקות שאיבדתי לא שמעו אתן שמותיהן מעולם אבל הם תמיד במחשבות שלי, כמעט ומתגלגלים על הלשון, צורבים בכאב כאשר הם נשמעים בקול רם ומכוונים לילדים אחרים.

למרות שנדמה לי לפעמים שכולם סביבי היו מעדיפים לשכוח אותן, מעדיפים לא לדעת עד כמה הן מוחשיות וקיימות עבורי, בוחרים לא להתעמת עם ההבנה שגם תינוקות מתים למרות זאת הן היו כאן. יש להן שמות וחלקת קבר קטנה ואמהות שלא שוכחות אותן לעולם.

הן היו כאן, אהובות, יפות. הן היו אמיתיות ומגיע להן להיות מונצחות, להיזכר. הן ראויות למקום. הן ראויות לכבוד הבסיסי להיקרא בשמן, גם אם הן לא כאן.

לבנות שלי קראו זהר ותמר.

לתינוקות שאיבדתי יש שמות
5 (100%) 4 votes

Share
Share
Share
%d בלוגרים אהבו את זה: